איך לזכור מידע בצורה טובה ומהירה. 

לאורך היום אנו נחשפים למידע רב. פרטים קטנים, גדולים, חשובים וגם חסרי משמעות שמקיפים אותנו קחו למשל טיול ממוצא ברחוב, במהלכו מערכת החושים שלנו תקלוט מידע רב. חלונות ראווה, פרצופים של אנשים, רעש של מכוניות, זמזום של זבוב. רעשי רקע, רעשי טבע, תמונות חולפות. חלק גדול מהמידע  לא מעובד או מקוטלג ופשוט עובר לידינו, כך שסביר להניח שלא נקדיש לו מחשבה נוספת ולא נזכור אותו. זאת אגב הדרך של המערכות הללו לא לקרוס לתוך עצמן מרוב אינפורמציה.

אם אני רוצה שמשהו ייטמע ויישאר, אני צריכה לקודד אותו, להפריד אותו משאר הפרטים ולוודא שהוא לא נחשף ונשכח, אלא הוטמע, במילים אחרות, אני צריכה לאותת למערכת החושים שלי שיש פה משהו שצריך להתעכב עליו, משהו שאני רוצה שייכנס לתוך הלקסיקון שלי וייטמע באונה הנכונה במוח. 

למה צריך לשים לב 

השלב הראשון באיתות הוא יצירת סיטואציה בלתי נשכחת. כן, קצת כמו סרט. המוח שלנו הוא איבר חסכוני מאוד ויש לו מטרה אחת, לשמר מספיק אנרגיה להפעלת מערכות חיוניות בגוף. מהסיבה הזו הוא תמיד יעדיף הרגלים מוכרים, רוטינה. שלא מצריכה ממנו משאבים רבים. זאת אחת הסיבות שרבים מאיתנו אוהבים את השגרה הברוכה, אנחנו מתוכנתים ביולוגית לצמצם משאבים. בשפה מקצועית קוראים לזה אוטומציה. פעולות שנעשות בלי מחשבה או בזבוז אנרגיה. 

קח לדוגמא אדם שהיה עד לפשע, סביר להניח שהוא אחר כך יידע לתאר את האדם שביצע אותו באופן מדויק יותר, מאשר שיידע לתאר כל אדם אחר ברחוב. למה זה? היות והסיטואציה הייתה מלחיצה, החושים שלו היו בכוננות גבוהה, המידע בידל את עצמו בתוך המערכת החושית של אותו אדם- כך אגב נולד הקלסתרון הידוע שמשמש אותנו עד היום. 

איך מבדלים מידע לימודי במערכת החושים? השלב הראשון הוא התעכבות, ניתן למידע יותר תשומת לב מאשר למידע אחר. שימו לב- לא מדובר בשינון מייגע כי אם בהטמעה. נניח שאני רוצה ללמד את הילד מילה חדשה באנגלית, אני אראה לו את המילה בתמונה, אראה תמונה של המילה, אשמיע לו את המילה 

היות והמוח צריך סיטואציה יוצאת דופן, אבחר לעשות זאת דרך משחק, שיר, במיקום גאוגרפי שונה  או בהפעלת הגוף. ללמוד בחוץ, ללמוד תוך ריצה. שיעור סטנדרטי בכיתה יכול להתאים אולי לעבודה או תרגול מיומנות קיימת אך הסיכוי להטמעה אותנטית במבנה רוטיני שהמוח מכיר, כמעט ולא תהיה אפקטיבית. 

חישבו על עצמכם כשהילד שלכם יושב לידכם ומראה לכם סרטונים בטיק טוק כשאתם בפלאפון 
"יפה חמוד, מאוד מעניין" מבטיחה לכם שאם אשאל אתכם 60 שניות אחרי שצפיתם בסרטון מה היה בו, לא תזכרו כמעט כלום. העיניים שלכם אולי ראו את זה, אבל הן לא התבוננו, האוזניים שלכן אולי שמעו את זה, אבל הן לא הקשיבו. 

מזמינה אתכם לעשות תרגיל, תשאלו את הילד שלכם איך היה בבית ספר - אחרי שתקבלו ממנו את התשובה הברורה "בסדר" נסו לבקש ממנו לבודד משהו אחד, גם אם קטן ביותר, שקרה לו במהלך היום. רמז, אם לא אמרתם לו מראש שים לב מה קורה בשיעור ספציפי, רוב הילדים לא יצליחו. יום נטול אירועים לא יקודד בשום מקום ויהיה משול לטיול סתמי ברחוב. 

כאשר אני עובדת עם ילדים על תהליכי הטמעה אני מבקשת מההורים לבחור שיעור אחד במערכת ולהגיד לילד מראש שישאלו עליו ספציפית. "כשתבוא אני אשאל אותך איך היה בשיעור תנך" מה עשינו בזה? הגדרנו למוח ששיעור תנך יהיה אירוע יוצא דופן ולכן החושים במהלך שיעור זה יהיו חדים יותר. קצת כמו המשפט "זה יהיה במבחן" 

בואו נסכם: מערכת החושים שלנו קולטת לאורך היום פריטים רבים ומגוונים. חלקם הגדול נחשף, אך לא מקודד אצלנו בשום מקום ולכן נתקשה לשלוף אותו במידת הצורך. אם אני רוצה לזכור, עליי, קודם כל לאותת המערכת החושית שיש פה משהו יוצא דופן. 

במאמר הבא אציג בפניכם את החלק השני בהליך הטמעה מלאה ואותנטי, כך שתוכלו ללמוד ולזכור ללא מאמץ או שינון.